אח"י אילת שסימנה הצבאי א⁻16 הייתה האונייה הראשונה של חיל הים הישראלי והראשונה שהשתתפה בקרב ימי במלחמת העצמאות. האונייה החלה דרכה בשנת 1927 כשוברת קרח חמושה בשם "נורת'לנד" (USCGC Northland) בשירות משמר החופים האמריקאי עד 1946. בשנת 1947 הוסבה לאוניית מעפילים בשם "מדינת היהודים" עם 2664 מעפילים. באפריל 1948 הוסבה לספינת תותחים בשם אח"י אילת א⁻16. בשנת 1956, עם הכנסתה לשירות של אח"י אילת ק⁻40, הוסב שמה ל⁻"אח"י מצפן". ב⁻22 בפברואר 1961 סיימה את שירותה בחיל הים, וב⁻1962 נמכרה לסוחרי גרוטאות. היא הייתה איטית ובעלת כושר תמרון ירוד ותפקידה היה ליווי כלי שיט ואבטחת חופים. מתוך ויקיפדיה

אח"י אילת היא קורבטה בסדרת הקורבטות סער 5 של חיל הים הישראלי, שנבנתה על ידי חברת נורת'רופ גרומן (Northrop Grumman Ship Systems) בשנת 1993. היא אחת משלוש קורבטות מהסדרה סער 5 (להב וחנית) שבשירות חיל הים הישראלי ונמל הבית שלה הוא בסיס חיפה. חוזה לבניית שלוש ספינות של הסדרה נחתם בראשית שנות ה⁻80 של המאה ה⁻20. אילת הייתה הראשונה מתוך שלוש האוניות שהושקו ונכנסו לשירות. מתוך ויקיפדיה

המשחתת אח"י אילת, שסימנה הצבאי ק⁻40, פעלה בשירות חיל הים הישראלי משנת 1956 וטובעה בשנת 1967 על ידי סטי"לים מצריים. באירוע נהרגו 47 ונפצעו 91 מלחים. סך הכל היו 180 אנשים על הספינה. מתוך ויקיפדיה

טיבוע המשחתת אילת אירע כתוצאה ממתקפת טילי ים⁻ים SS⁻N⁻2 סטיקס, שערך חיל הים המצרי על המשחתת הישראלית אח"י אילת ב⁻21 באוקטובר 1967, בעת שביצעה סיור במים בינלאומיים בקרבת פורט סעיד. כתוצאה מהמתקפה טובעה המשחתת, 47 מאנשי צוותה נהרגו (מתוכם 15 נעדרים), ו⁻91 נפצעו. זו הפעם היחידה שבה הוטבע כלי שיט של חיל הים הישראלי על ידי כוחות אויב. הייתה זו מתקפת טילי ים⁻ים הראשונה בעולם, אשר לקחיה נלמדו והשפיעו על חילות ים רבים. מתוך ויקיפדיה

אח"א, אח"י אילת, אח"י אילת (א⁻16), אח"י אילת (סער 2), אח"י אילת (סער 5), אח"י בת גלים (ת⁻81), אח"י בת גלים 2, אח"י בת גלים 3, אח"י בת ים (ת⁻83), אח"י בת שבע